#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. איזהו מוקצה לע&quot;ז (לפ&quot;א ברש&quot;י עד מתי ולפ&quot;א ממתי)?	אמר ר&quot;ל עד שבע שנים (פ&quot;א שפיטמוהו ז' שנים ופ&quot;א שאם עבר שבע שנים ולא הקריבהו לא הוי מוקצה) דכתיב ופר השני שבע שנים (ולפ' השני יתכן שלמסקנה אין ראיה). אמר רבא בר רב אדא אמר רב יצחק אין מוקצה אסור אלא עד שיעבדו, עולא א''ר יוחנן עד שימסרוהו לכומרי עבודת כוכבים, בהא אמר רבי יוחנן עד שיאכילוהו כרשיני עבודת כוכבים וכן אמר שלזה התכוון עולא.</p> תני רב חנניא טריטאה קמיה דר' יוחנן אין מוקצה אסור אלא עד שיעשו בו מעשה הוא תני לה והדר אמר לה מאי מעשה עד שיגזז ויעבדו בו.</p>	תמורה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. מנין שמוקצה (ונעבד) מותר להדיוט [ולמה נצרכו ג' מקראות למעט איסורי אכילה לגבי המזבח?]</p>	מדכתיב &quot;ממשקה ישראל&quot; מדבר המותר לישראל ובכל זאת יש לימוד מיוחד למוקצה ש&quot;מ שלישראל מותר (וע' תוס').&nbsp;&nbsp;[ממשקה ישראל מן המותר לישראל למעט דבר שלא היה לו שעת הכושר. &quot;מכל אשר יעבור תחת השבט&quot;&nbsp;&nbsp;למעט נטרפה ולבסוף הקדישה. &quot;מן הבקר&quot; (השני) למעט נטרפה לאחר שהקדיש.]</p>	תמורה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט. 'איזהו אתנן וכו' ואפ' הם מאה' היכי דמי?</p>	אם שוקלת מאה באתננה פשיטא דהוי אתנן אלא אפ' נוטלת אחד והוא הביא לה מאה כולם נעשו אתנן.</p>	תמורה כט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: נתן לה ולא בא עליה האם הוי אתנן והיכי דמי?</p>	"נתן לה ולא בא עליה ודאי לא כפשוטו דאין כאן אתנן ואם נתן לה ואח""כ בא עליה חל אתנן למפרע, אם נתן לה וקדמה והקרבתו [שאמר לה לא מקניה לך עד שעת ביאה ואי מצטריך לך ניקני לך מעכשיו] שאין זה ברשותה בשעת ביאה שיכול לחול למפרע, קמ""ל שאין זה אתנן. ובהקדישתו הסתפק רב אושעיא האם כיון דאיתנהו הוי אתנן או שאמרתו לגבוה כמסירתו להדיוט.</p>"	תמורה כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: בא עליה ואח&quot;כ נתן לה אתנן האם הוי אתנן?	בטלה זו הוי אתנן, דהינו או בגויה שאין צריכה משיכה, או בישראלית כשהשה עומד בחצרה ושויה אפוטקי ואמר לה אם לא אתן לך מעות עד יום פלוני יהיה לך באתננך אסור. אבל בסתם אתננן מותר.	תמורה כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: איזו זונה אוסרת אתננה ומנין? (גויה, עריות, זונה)	רב דורש תועבה הקש ל&quot;כי כל אשר יעשה מכל התועבות האל&quot; מה שם לא תפסי קדושין אף כאן לרבות גויה.&nbsp;&nbsp;אביי סובר רק מי שלא תופסים קידושין דהינו גויה וכן שאר עריות שלא תופסים קידושין, ואליבא דר&quot;ע שאין קדושין תופסים בחייבי לאוים גם גרושה לכהן וכד', וכן אליבא דר&quot;א שזונה זה כל שנבעלה בעילת זנות כל זונה. רבא סובר דילפי מהדדי איסור זונה לכהן ואתנן לכן גם עריות שקידושין תופסים בהם הוי אתנן, ויש לחלק שזנות פעם ראשונה אסור דוקא אמר משום אתנן ולר&quot;א אין צריך לומר, ואחרי הרבה פעמים אין צריך לומר לכו&quot;ע (ע&quot;פ פ' רש&quot;י, ותוס' פ' שרק היכן שיש איסור בביאה זו אין צריך לומר ע&quot;ש).</p>	תמורה כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: האם אתנן אשתו נדה, זכר, מותר. ומנין?	רב אומר שאתנן זונה וכל העריות אסור חוץ מאשתו נדה דאין היא זונה ולוי אומר אף אשתו נדה דכתיב תועבה וממעט זונה ולא זכר. ורב ממעט זכר מדכתיב &quot;ומתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להיפך&quot;.	תמורה כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: כהן הבא על גויה האם לוקה משום זונה, [והאם זונה ישראלית (בלא עוד איסורים) אתננה אסור] ומדוע?	לאביי אין לוקה דכתיב &quot;לא יחלל זרעו בעמיו&quot; ובגויה אין זרעו מיוחס אחריו [זונה ישראלית אתננה מותר דתפסי בה קדושין].&nbsp;&nbsp;רבא סובר שילפי זונה מהדדי ולכן על זונה גויה לוקה משום זונה [וזונה ישראלית אתננה אסור].</p>	תמורה כט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כט: נתן לזונה שכר הפקעתה (ממלאכה) האם הוי אתנן	לא הוי	תמורה כט:		
